לפני כאלפיים שש מאות שנה נולד בכפר היווני
מילטוס, אשר באסיה הקטנה (כיום טורקיה), אדם חכם מאוד ששמו תאלס.
אהבתו הגדולה ביותר הייתה הכוכבים: הוא נהג
להתבונן בהם בחיפוש אחר הסדר הסודי של תנועתם. אומרים שאפילו הצליח לחזות ליקוי
חמה בדיוק ביום שבו היוונים היו אמורים להילחם.
יום אחד, כשתאלס טייל כהרגלו כשעיניו
נעוצות ברקיע, הוא היה כל כך שקוע במחשבותיו עד שלא ראה לאן הוא הולך ונפל לתעלה,
שלמזלו הרב הייתה יבשה. כובסת צעירה רצה אליו צוחקת וצעקה לו
"תאלס, תאלס, הראש שלך כל כך תקוע בשמיים שאתה לא יודע מה נמצא מתחת
לרגלייך"!
תאלס הסתכל עליה מבולבל, הביט בקרקע וחשב: מה
באמת נמצא מתחת לרגלי?
מפני שהיה אדם חכם שמחשבותיו מתרוצצות
בראשו במהירות מדהימה, הוא המשיך ושאל; מה נמצא מתחת לרגלי? ממה זה עשוי? מהו
החומר שממנו עשוי העולם?
באותה תקופה אנשים לא ממש שאלו שאלות כאלה
ולכן לא היה לו את מי לשאול, אפילו לא הייתה עדיין ספריה שניתן היה ללכת
אליה ולבדוק ממה עשוי העולם, ובוודאי שלא היה עדיין מחשב ואינטרנט לחפש בהם מידע.
אז הוא חשב... וחשב... וחשב, ופתאום עלה במוחו
רעיון! יש שלושה סוגים של דברים בעולם: דברים קשים – מוצקים, דברים
שנשפכים – נוזלים, ודברים אווריריים – כמו האוויר והעשן – גאזים. הוא שאל את עצמו:
איזה חומר בעולם יכול להיות כל שלושת הדברים האלה ביחד? כך הגיע למסקנה שהחומר הזה
הוא מים: מים הם נוזל כשהם ים או אגם או גשם; כשמקררים אותם הם הופכים להיות קרח
מוצק כמו ברד, וכשמחממים אותם הם הופכים להיות אדים ועננים.
ככל שחשב על המים, תאלס התחיל להבחין שכל
היבשות של העולם המוכר מוקפות במים, ושכל החיות והצמחים ואפילו האנשים חייבים מים
כדי לחיות. כך הגיע למסקנה המוזרה ש"הכול מים".
תאלס היה גאה מאוד על המסקנה הזו, ומיהר
לחבריו להסביר להם שהוא גילה שהכול מים. כמובן שהחברים מהכפר חשבו שהוא מדבר
שטויות, ושכמו תמיד "הראש שלו בעננים"; אחד מהם אפילו צחק ואמר לו
"תאלס, אם אתה כל-כך חכם – למה אתה לא עשיר?"
תאלס נעלב: מה הקשר בין כמה כסף יש לי לבין
כמה אני חכם? הוא החליט ללמד את חבריו לקח.
באותם שנים הייתה בצורת ארוכה. עצי הזית לא
הניבו פרי בכלל, ובתי הבד - שבהם הופכים את הזיתים לשמן הזית שהיוונים כל-כך
אוהבים - נשארו ללא עבודה.
תאלס התבונן בשמיים ובחן את תנועת הרוחות
והעננים, וגילה שעוד מעט יגיעו גשמים גדולים והבצורת תיפסק. הוא לא חשף את תגליתו
לאף אחד, אלא מיהר לקנות את כל בתי הבד של האזור במחיר מגוחך, שכן כולם חשבו שהוא
טיפש לקנות בתי-בד כשאין בכלל זיתים. אבל תאלס רק חייך ושילם לכולם את המחיר הזעום
שביקשו ממנו.
היום המיוחל לא איחר להגיע. הגשמים ירדו,
ובמהרה כל עצי הזית התהדרו בזיתים שמנמנים ומלאי שמן, וכל האנשים היו חייבים לשלם
לתאלס הרבה כסף כדי להשתמש בבתי הבד שלו. כך הפך לאיש העשיר ביותר במילטוס, למורת
רוחם של כל אלה שצחקו לו.
היום אנחנו יודעים שהעולם לא עשוי ממים אלא
מהרבה חומרים קטנטנים שונים ומשונים שמרכיבים אותו. אבל כל החקירה של "ממה
עשוי העולם?", ובכלל כל הנושא של חקר עולם הטבע אולי לא היה מתחיל, אלמלא איש
חכם אחד ושמו תאלס היה נופל לתעלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה